זוגות זוגות הן התכרבלו על הספסל והמתינו לזריחת השמש. זוגות זוגות הן נכנסו לאוהל בלילה, ישבו ליד המדורה, צעדו יד ביד בשביל. אמא ובת. יד ביד. יחד.
היו לא מעט רגעים שהייתי עם דמעות של התרגשות בעיניים בטיול הזה. מהפשטות של היחד, מהתגברות על פחד במסלול, ממטיילות שחזרו לטייל איתי שוב, הפעם כאמא של. מילדות שליוויתי אותן בלידה ושואלות אותי במדבר שאלות חכמות, וממעגל אחד לקינוח שבו גם אימהות וגם בנות אמרו דברים כה מתוקים.
(היו גם כמה דמעות של תסכול. בא לי להניח גם אותן כאן, בשם האמת והתמונה השלמה. היא יפה ומורכבת מהרבה קסם והרבה בלת"מים. מה הם החיים אם לא אוסף של גם וגם)
לא הייתי בטוחה איך יראה הטיול, ואיך ארגיש כשאסיים אותו. סיימתי בלי קול ועם הרבה הודיה בלב על כך שבראתי לעצמי מציאות בה אני זוכה לפגוש לבבות במדבר.
תודה נשים ובנות על מתיקות שכזו שהולכת איתי לתוך השבוע בזכותכן- הקסם יקרה שוב באפריל.
Comments