top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

ההר הגבוה, סיני

"אישות יש להן את השכל הכי טוב" איג'מעייה, הדליל הבדואי שליווה אותנו, אומר. הידיים שלו עסוקות בהדלקת מדורה קטנה להכין תה מעלים שליקטנו בדרך. איג'מעייה הולך לפנינו ימים שלמים בצעדים רחבים ואיטיים. לפעמים שר, רוב הזמן שותק. מוביל לנו את הדרך בסבלנות. התמזל מזלנו והוא הפך מזר למורה הדרך החכם שלנו, שאומר משפטים יפים כאלה.


נכון. בכל רגע, הרגשנו הכי חכמות, הכי ברות מזל , הכי מלכות של כל העולמות ובמיוחד של העולם הזה, שאנחנו אורחות וצועדות בו.


שקט. שלווה של אלפי שנים נחה על ההר. בתוך מלמולים ושיחות עמוקות היו רגעים רבים של שקט. כל אחת הולכת, מתבוננת, שקטה. שקט של כבוד והשתאות, להוד והדר שהיו פרושים סביבנו בכל רגע. שקט שבו שומעות כל נשימה, כל צעד.


פשטות. כמה קוצים למדורה, שני חצילים, קצת טחינה. היזכרות במועט ובפשוט וכמה שהוא עשיר וממלא. את הבטן ואת הלב.


מים. מים חיים. מים זורמים. מים קרים. מים בלב מדבר אדום צהוב גבוה ושונה. כמה חוכמה טמונה באיסוף המים ובהחזקה שלהם. פחית עם חבל משתלשלת אל באר עמוקה, נישאת חזרה עם מים מבטן האדמה. מתוקים וצלולים להרוות צימאון. צינור שחור שואב מים קרים מבריכת מי גשמים. המקלחת הטובה ביותר של חיי.


חופש. אין קליטה. טלפונים סגורים במשך חמישה ימים. אין מה להפסיד כי הכל כאן, אנחנו מתעוררות אליו כל בוקר מחדש. בטחון מלא ועמוק שכאן , ברגע הזה, יש לי מקום. כאן אני אמורה להיות. בטחון מלא ועמוק שיש לי את כל מה שאני רוצה וצריכה.


חיים. בבוסתנים מתחיל הפרי על העצים. משמשים, תותים, שקדים, ענבים, תפוחים. כל שבעת המינים פרושים להם, עוד חודש בערך הפרי יבשיל ותהיה כאן חגיגה. בוסתן מתוק מתוק מקבל אותנו לחיקו, לנוח לפני העלייה הבאה. לפרוש מזרון בצל ולהתבונן בשמיים כחולים.


דרך. שביל מתפתל בין הרים שאין לתאר את הצבע והצורה שלהם. עולה ועולה ועולה ועולה ועולה. בתואם מיוחד של עליה פיזית ורוחנית שכולנו הרגשנו. גם בגוף וגם בנשמה.


לפני שבוע עלינו בחושך 750 מדרגות לפסגת ג'בל מוסא. עלינו להר סיני לקראת חג מתן תורה, לקבל את הזריחה. עם אור ראשון הגענו לפסגה והמתנו לשמש העולה. היה קר. הייתה התרוממות רוח ושמחה ענקית, וגם חוטים של עצב על כך שזהו בוקר אחרון ונפרדות.


לפני שבוע, ורק כעת אני מתחילה למצוא מילים. ממפה בראשי את רגעי הניסים והנפלאות את השקט, הפשטות, החופש, המלאות, הכוכבים, המים והחלום הזה שחלמנו.

תודה מעומק הלב לכל מי ששמעה את הקריאה שלנו בלב שלה ובאה.

זכינו.


תוך שאנחנו הולכות בהרים כבר ידענו שזה יקרה שוב. את הניסים והנפלאות האלה אנחנו רוצות עוד. וכך קורה.

הפעם הבאה שנצא לימי חלום בהר הגבוה תהיה בספטמבר.

אחרי מהומת הקיץ והחופש הגדול נצא שוב אל הקדושה והשקט. מי שליבה קורא מרחבים מוזמנת לתפוס לעצמה מקום לצדנו,

במחיר הרשמה מוקדמת עד סוף יוני.


כל הטוב והפשטות מחכים לנו מעבר לאופק.




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commenti


bottom of page