top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

פשוט הולכות פברואר

כרוניקה של חוסר וודאות כן אני יודעת, זו תקופה של חוסר וודאות. תקופה מאתגרת נקרא לזה במצב רוח טוב יחסית . תקופה מסריחה נקרא לה במצב רוח רע. מה שבטוח- חוסר וודאות. כמות ההפתעות והשינויים בטיול הזה היו הגזמה, אפילו בראי השנתיים האחרונות. עד לבוקר הטיול לא ידעתי בוודאות עם כמה נשים אצעד במסלול, ומה בכלל יהיה המסלול עם שמיים אפורים כאלה. בדרך לנקודת המפגש עוד דיברתי עם דורית מהבית ספר שדה (תודה דורית!) לוודא שאפשר ללכת בנחל מסור. שריר הגמישות , הקבלה, ההכלה והשחרור נמתח כמעט עד שנתפס. כבר בתחילת השבוע כשהודעות "אני חיובית" התחילו להגיע החלטתי שהטיול הזה יוצא בכל מקרה. גם אם אהיה לבדי. גם אם כל המחנה הזה, והעובדים, והאוכל , והתיאומים יהיו "לחינם" התנועה חייבת להמשיך. והיא נמשכה !

תודה לאל על התנועה הזו שלא עוצרת. תודה למזג האוויר המושלם. תודה למטיילות שלי שהגיעו מכל קצוות הארץ וגילו בעצמן גמישות שאין לתאר. הלב שלי מלא הערכה לכל אחת מכן שבחרה להצטרף אליי ולהמשיך את התנועה. זה לא ברור מאליו, וללא ספק הכי בריא שפוי ונדרש. זכינו ענבל

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page