איזו אמא אלופה אני. יו זה פשוט מדהים מה שאני נותנת לילדים שלי. הם מרוויחים חוויה מטורפת לכל החיים.
איזו אמא חסרת אחריות אני. מה בכלל חשבתי שהבאתי את הילדים לפה . למה זה מגיע להם? למה זה מגיע לי?
☆☆☆☆☆
שלושה ימי הליכה בהרים עם ציוד על הגב. בשבילי זה חלום עתיק שמתגשם : ללכת טרק של כמה ימים ברגל בין בקתות , עם המשפחה שלי. בשביל המשפחה שלי ? Only time will tell
יצאנו לדרך עם מעט המידע שהצלחנו לגלות ועם מפה אחת בבולגרית ומפה שנייה בסימון שבילים אחר לגמרי באנגלית. תיכננו מסלול של שלושה ימים בין בקתות , לא ידענו מה נפגוש בדרך ואם יהיה לנו מקום ללון בביקתות אז הבאנו הכל איתנו - שקי שינה, גזייה וציוד בישול, אוכל ומים לשלושה ימים, קצת בגדי החלפה ומעילים אם יהיה קר בגובה.
היה קר וגבוה.
המסלול מטפס בין שבעה אגמים כחולים צלולים ומדהימים. הכל כחול וירוק במיליון גוונים מזג אוויר מושלם שהלוואי ויכולתי לייבא. בפסגות סביבנו עוד יש אפילו שלג!
עולים ועולים ועולים.
פלא ואור תוך רגע הפכו לטיילני על. רצו קדימה ,ניווטו והובילו. עם נהר (עוד רגע בן 5) היה מאתגר. רגליים קטנות ומתוקות שמתעייפות מהר ,יחד עם סקרנות לכל חיה ופרח הכתיבו קצב נהר - הליכה איטית מלאה במנוחות, ידיים ,משא ומתן ומשחקים. בכל פעם שהתעייף נעמד עם ידיים פרושות לצדדים וביקש לעלות אליי למנוחת אמא , או על הכתפיים של עדו למנוחת אבא. זה היה מתוק מאוד, וכבד מאוד.
להוסיף 18 קילו נהר לתרמילים הגדולים ממילא , בעליה , היה לא קל. גם הסבלנות של פלא ואור אותגרה מהקצב הזה , אבל זה נתן להם יחד מפתיע כשתפסו קצב משלהם והלכו קדימה.הם צילמו יומני מסע מדהימים שהלוואי ויירשו לי לפרסם , וישבו להם בפסגה עד שהגענו אנחנו בקצב נהר.
☆☆☆☆☆
שגרת טרק. מקלות הליכה, תרמילים על הגב, ממלאים מים צלולים בדרך, מטפסים ומטפסים ומטפסים , ועוד קצת. נחים. מכינים ארוחת צהריים, ממשיכים, הנה הבקתה, נעבור את הנחל על האבנים, אולי נעצור לטבילה, בואו נגיע, טוב מחר.
☆☆☆☆☆
אבא אמא ושלושה ילדים אלופים שטיפסו על פסגות , צלחו שירותי בול פגיעה, סחבו תיקים כבדים ועמוסים, זרמו עם זה שלא ידענו עד הרגע האחרון אם יהיה לנו מקום לישון בביקתות וכשהיה - כמעט שהצטערנו על זה שלושה ימים ,שני לילות, שבעה אגמים, ארבע פסגות. 2677 מטר של טיפוס.
לא מאמינה שעשינו את זה ! איזו משפחה אלופה אנחנו , הלב שלי מתפוצץ מגאווה והתרגשות. מתחילה לתכנן את הטרק הבא בראש. הלוואי ויזרמו איתי שוב.
☆☆☆☆☆
בזמן שאני כאן מתווכחת עם עצמי אם אני אמא מדהימה או אמא מזניחה, אתן יכולות
להזמין לכן מקום בטיול מדברי לעונת הטיולים הקרובה
ממש כאן בדף המכירה המהמם מבטיחה שיהיה פחות אתגרי, אך לא פחות מהמם :)
☆☆☆☆☆
פרולוג שלא תכננתי לכתוב אך מבקש רגע משלו- את עלילותינו בטרק אני כותבת עכשיו ממיטה במלון ספא עם גשם מבול בחוץ. אור, שהוא חד משמעית מלך הפינוקים אצלנו בבית, ביקש שנקנח את הטרק במלון מפנק עם בריכות וגקוזי ששמענו עליו מזוג שפגשנו בהרים, וכך עשינו. בשעה הראשונה כבר הספקתי להתפוצץ על שניים מתוך שלושת הילדים שלי ולחטוף כאב ראש מטורף.
כשהיינו בהרים, עם תנאים קשוחים של הליכה בשמש, תרמילים כבדים, לילות בלי שינה , הייתי בשיאי מאושרת וסבלנית. יכולתי להחזיק את חוסר הידיעה, התלונות והחולשות של כולם, ודווקא כאן- במלון ספא המפנק- כולם עפים על הבריכות, קופצים מסאונה רטובה ליבשה ואני עם כאב ראש משתק ועצבנית. מה קרה ? הקדשתי כמה דקות של שקט ומחשבה והבנתי. אני באבל שירדנו מההר. אני עצובה שנגמרה החוויה המשפחתית הכל כך מיוחדת ונדירה הזו, והמעבר קשה לי.
אוקיי. ההבנה מרככת קצת. גם להגיד את זה לילדים עזר. והמסז' מעדו. ולהודות על המבול שהגיע עכשיו ולא אתמול. ואקמול.
Comments