top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

אין כמו לטייל עם חברות

הפעם- טיול ללב מדבר עם קבוצת בוטיק סגורה שביקשה דניאלה ספקטור לה ולחברותיה.




כלומר כזה שתוכנן טיילור מייד (תודה שירלי, על השם) במיוחד לקבוצת חברות סגורה ומצחיקה .

כזה שהייתה מישהי אחת שרצתה אותו מאוד וגרמה לזה לקרות. דחקה בי למצוא תאריך, אספה חברות, שאלה את כל השאלות ויצאה למדבר. (תודה דניאלה, על הנחישות )

כזה שהיה פשוט.

מין אנתיזה לפוסט הקודם שסיפר על שלל מנחוסים והרפתקה מרתקת על טלפון שהוחזר. הפעם - פשוט באות, פשוט הולכות, פשוט אוכלות, פשוט נחות. אפילו החום הגדול, שהיה בהחלט רציני, היה פשוט. פשוט התקלחנו. ככה עם בקבוקי מים מתחת לעץ השיטה.

אכלנו שפע שיש לערבה להציע (אבשי, אסף, בתיה, ליסה, עדו - תודה על תוצרת טריה וטעימה ) בצילחות מופתי מבית האחיות רוזן , טיפסנו אל תצפית הזריחה היפה ביותר שיש ( עופר וקרין- תודה על פינה קסומה ) נסענו, הלכנו, אכלנו, טיפסנו וחזרנו אל מחנה מפנק (מעיין ועדו - תודה, על המאמצים שלכם לעשות לנו נעים) אל צל העץ ואל מים קרירים וצוננים.

- הי הי כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר-

רצוי ומומלץ עם מוזיקה טובה (מירל'ה, אביגיל וענבל - תודה. על פסקול משובח)

לא התכוונתי בכלל לכתוב את זה ככה, מפה לשם יצא לי פוסט תודה. דווקא משמח.

אם כבר אז תודה אחרונה לכן. הדם שזורם בעורקים של העסק שלי. המטיילות שלצידי. זכיתי, על אמת. תודה למי שבאה בפעם הראשונה (דניאלה, מירלה, שירלי, יפית, רות, ליאה, יפעת, אביגיל, ענבל, תהילה, נריה וליהי. תודה. כמה טוב שבאתן.) ותודה עצומה ומתרגשת למי שחוזרת שוב ושוב (סוניה, מיכל, תמר, יעל. כן כן. תודה) אין מחמאה גדולה מזו.

הקיץ כבר לגמרי נותן בנו סימנים והעונה מתקרבת לסיומה. זה מפחיד, וגם קצת משמח ומסקרן.

עוד אגלה מה מסתתר שם מעבר לעיקול.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page