top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

יומן מסע- יום 743

13.7.21


חשבתי שישעמם לי בקיץ. אז חשבתי. אפילו פחדתי מהשממה שראיתי נפרשת ממאי עד אוקטובר. שממה ובדידות מפחידות אותי. וגם חום. חום משתק אותי. עשיתי לעצמי רשימת מטלות, כי רשימות מרגיעות אותי. וגם מזגן.

מה לא היה שם?

לתכנן לו'ז שנתי, לחדד מדיניות ביטולים, לדגם עגלה לציוד, ללמוד איך עושים דפי נחיתה, ליצור מרצ'נדייז מעלפים למטיילות, לנצח דרקונים, לצלוח מערכות סליקה ואוטומציה, לבנות קומה שנייה לאירוח, לפנק את ג'וני, לסגור סופית עם כל מי שהזמינה טיול חברות סגור, להכניס גם את זה ללו'ז השנתי, לפתוח דף ב airbnb, לפתח עוד מוצרים, לתמחר בהתאם, לדבר עם רואת החשבון, לעבור בנק, לרוץ.

מה הספקתי? לרוץ. קצת. עלק משעמם.


חשבנו שזה קלי קלות לבנות קומה שניה לאירוח. אז חשבנו. מה? סה'כ לקחת הלוואה, לקנות חומרים, לשבור קצת פה קצת שם, לבנות קצת פה קצת שם.

מפה לשם פרויקט. גרים באתר שיפוצים כבר חודשיים בערך. הצמחים המסכנים שמצליחים לשרוד 44 מעלות מכוסים באבק, וגם אנחנו.

מוצאת את עצמי קבלנית משנה של עצמי. נוסעת לקנות מרצפות מצוירות בבאר שבע וחשמל באילת. בתל אביב אני מלקטת כמה מנורות מורנו מטריפות שאני כבר מדמיינת איך ייראו, הרבה לפני שיש חוטי חשמל בכלל.


בונים מדרגות, פותחים דלת, סוגרים חדר, פותחים חלון, מקלחת, שירותים, איטום, בידוד. מה שאנחנו לא יודעים לעשות לבד (כלומר עדו. איך הוא יודע לעשות כל כך הרבה?) אנחנו שמחים לשלם לבעלי מקצוע, רק שיבואו. עושים צחוקים עם חלקם הגדול , וצרחות עם החלק הקטן. חשמל, אינסטלציה, ביי ביי מקלחת בקומה הראשונה. מסתבר שגם אותך צריך לפרק מהיסוד ולהחליף צנרת. אופס. לא מתוכנן. שבוע בלי מקלחת.


מי ידע שזה כל כך הרבה עבודה?? לא אני. נאיבית, אופטימית, סתם לא מחוברת למציאות? כנראה. חשבתי שהחלק הכי מסובך יהיה לקחת הלוואה. אז חשבתי.


ויולי כבר כאן. מסתבר שהילדים בבית. וואללה בכלל ריאלי להחזיק הכל יחד. רשימת המטלות שלי מסתכלת עלי במבט נוזף, אני מתכווצת מעט. משתדלת לא להמציא תירוצים. דפי נחיתה, מרצ'נדייז, לו'ז שנתי, סליקה, תקנון , אוטומציה, airbnb, מקדמות, דרקונים, אתם מפחידים אותי אבל עוד אגיע אליכם. אני חושבת.


כבר יש חלון למערב בקומת האירוח. ואפילו בריזה, נשבעת !




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page