top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

יומן מסע- יום 60

30.8.19


תשובות לשאלות נפוצות, אולי גם נפיצות


* למה רילוקיישן? מכמה סיבות. קודם כל כי הסכמנו לצאת להרפתקה, ותחמנו את ההרפתקה בזמן. לראות אם הערבה אוהבת אותנו ואנחנו אותה, ואם כל אחד מאיתנו ממא פה את מקומו. רילוקיישן גם נסמן הרגשה של חו"ל. וזה לגמרי חו"ל פה. אפילו שיש עברית ואין מזג אוויר אירופאי. אבל הכל שונה,ממש, וצריך ללמוד מחדש.


* יש לכם משפחה בערבה? חברים? לא. לא הכרנו אף אחד ואין לנו פה סבא וסבתא צמודים. לא ביקרנו חברים בערבה, לא חלמנו על משק חקלאי ולא קפצנו על הזדמנות נדל"ן מטורפת. סתם החלטנו לצאת להרפתקה ולא להרדם על החיים.


* איפה אתם בעצם גרים? אנחנו גרים בישוב ספיר שנמצא בפופיק של מועצה אזורית ערבה תיכונה. זאת אומרת הוא גם נמצא ממש במרכז, יש עוד ישובים צפונה ודרומה, וגם התחיל כישוב לווין (אולי אלגוריה לחבל הטבור) של עובדי המועצה, הרופא, האחות, המורים וכו' והפך עם הזמן לישוב קהילתי.


* למה דווקא בספיר? ספיר הרגישה לנו כמו האנדרדוג של הערבה. רוב הישובים סביב מאוכלסים במושבניקים קשוחים ואילו פה יש מכל הבא ליד.דתיים, חילוניים, בעלי משפחות ורווקים, עצמאיים ושכירים, חקלאים ומורים וכל מה שבאמצע. קהילה מגוונת שמרגישה מספיק פתוחה ומאפשרת.


* מה תעשו שם? או. שאלה מצוינת. עדו יעשה את מה שהוא הכי טוב בו וזה השילוב בין חקלאות לחינוך. אני? מחפשת, תוהה, שואלת את עצמי שאלות. לפעמים בחרדה ולפעמים בהתרגשות. יש לי רשימה (כמובן) של רעיונות ואני מחדשת ומפרטת אותה באדיקות. ואם יש עוד רעיונות והצעות תרגישו חופשי. אני מוכשרת במלא דברים.


* אז איך בינתיים? קצת מהכל. בחודשיים האלה בכלל מרגישים במסע בחו"ל ולא במעבר דירה. מטיילים מלא ונמצאים במוד חופש. מאמינה שהאסימונים יתחילו ליפול עם תחילת השנה כשהבית יתרוקן בבוקר כל אחד לענייניו. ואז.... אז נראה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page