top of page
תמונת הסופר/תענבל הרפז

יומן מסע- יום 59 בערך


18.8.19


דברים שלמדתי בינתיים -


* צל זה הדבר הכי חשוב בעולם. ומים. ומזגן. מתכננים את היום לפי איפה יש צל ומתי.

* אין מה לבוא לסופר האזורי ביום ראשון בבוקר. לוקח זמן לפירות וירקות טריים להגיע (עובדה הזויה בהתחשב בכך שהערבה היא מעצמת חקלאות. ובינתיים לא מצאתי איפה לקנות תוצרים ישר מהחקלאי)

* אם כבר סופר - בנוסף לשקיות רב פעמיות כאן נהוג לבוא עם צידנית. אחרת הדברים עלולים להתקלקל בדרך הביתה. ככה חם כאן.

* אם כבר חום אנסה להסביר כמה חם. השארתי באוטו שעווה להורדת שערות - היא הפכה לנוזל. הדיבורית שדבוקה לדש בורד ששורדת גם תאונות טוטאל לוסט בלי להתרגש - נפלה. וכאן נכנסים חישובי הצל.

* בתמונה - זה לא דואר. ביקשתי לפתוח תא דואר מקומי. דפקתי על הדלת בעדינות יום אחרי יום, באתי בשעות הפתיחה הנקובות, אין עונה. גיליתי שמי שאני מחפשת חולה אז ניסיתי שוב שבוע אחרי. במקרה גיליתי שאני בכלל צריכה את הדלת מימין.

* אם האחראית על הדואר חולה (בריאות ברוריה!) - אין איך לפתוח תא דואר. אם האחות חולה - אין אחות. אם מזכיר הישוב בחו"ל - אין איך לשנות כתובת. רופא שיניים אין בקיץ ובכלל קצת נטוש פה.

הבנתם את התמונה. מצד אחד זה מקסים כי לרופא קוראים בשמו הפרטי, ואני יכולה לשלוח ווטסאפ ל ברוריה איך היא מרגישה ואם אפשר לבוא לפתוח תא דואר. מצד שני - קשוח.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page