top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

יומן מסע- יום 460 בערך

5.10.20



.....אני רוצה לשיר סביב מדורה , עם גיטרה. שירים כאלה שכולנו מכירות ומהמהמות , שירים שמעלים דמעות לעיניים וגורמים ללב להאיץ דפיקותיו לרגע. אני צריכה את זה. ממש. בלי הפקה או סיבוכים , סתם. לקבוע עם עוד נשים שרוצות את זה במדבר מאחורי הבית. אתן רוצות את זה? מרגישות את זה? זקוקות לזה?........


כתבתי את זה בקבוצה מאמא ערבה לפני חמישה ימים. אותה קבוצה שהקמתי לפני שנה בערך, קצת אחרי שעברתי לערבה ולא מצאתי מקום לשאול שאלות, לבקש בקשות ולחפש מורות נבוכות בכל הרילוקיישן הזה. שנה אחרי יש בקבוצה מעל 400 נשים מכל קצוות הערבה (זה הרבה ק"מ! מים המלח ועד אילת) ששואלות, מבקשות וחולקות זו עם זו טיפים קטנים של חולין. הדבר הזה נרקם לאיטו, זמן מדבר שכזה, ואין מה לדחוק בגדילה שלו.


לפני כמה ימים הלב ביקש לשיר, סביב מדורה, תחת השמיים. ורגע לפני שהמוח עצר את הבקשה (כי מי תבוא בכלל, ואם אהיה לבד, וצריך להכין את זה , וציוד, ושירונים, וגיטרה......והקיץ של אביה ....) כתבתי בקבוצה.

עכשיו צריך להבין כאן לא פרדס חנה כאן ערבה. לא מניחים כאן בקשות לב חשופות בפורומים כאלה (או לפחות- כך אני קוראת את המפה הזו, ובדר"כ אני טובה בקריאת מפות ) בטח לא מחוץ לקן החמים והבטוח של השייכות למשפחה, למושב, לחברות כשבאמת ובתמים אני (עוד ) לא מכירה. לא מחברת פנים לשמות בפייסבוק. עדיין בהתחלה של טווית ההשתייכות. עדיין הילדה החדשה בכיתה (אם כי כבר יש חדשות ממני !) ובהתאם יש גם יתרונות - אני יחסית נקייה מהנחות, מהיררכיות , מסיפורי עבר הווה ועתיד.

אז כתבתי. ו- מיד היו תגובות. מיד עלה רצון. כל כך הרבה רצון. והסכמתי לקבוע מקום וזמן והחלטתי שאני מקשיבה לבקשה של עצמי no matter what ובאה. אני וג'וני , אפילו אם נהיה לבד.


ואתמול נפגשנו והיה קסם הייתה פשטות היו רוחות נעימות וצלילי גיטרה, היו בירות ויין וחברת נשים , היה מדבר ושירים ואין סוף כוכבים, ואני וג'וני לא נשארנו לבד. להיפך- היה כל כך ביחד לרגע.



מה שאני רואה עכשיו יותר מהכל זה כמה מזל יש לי. אפילו יותר מכמה אני עייפה , או את ערימות הכביסה בסלון, או את ארוחת הצהריים שאין לי מושג מה תהיה. אפילו יותר מג'וני כפרה עליו שעוד לא פרקתי וסידרתי.

כי דווקא עכשיו כשהכל סוער ודוחק וחונק איזה מזל שיש לי את המדבר הזה כאן בחצר האחורית ואיזה מזל שהקמתי קבוצה כזו והיא מקבלת חיים משל עצמה ואיזה מזל שיש עוד נשים שרוצות לשיר במדבר ואיזה מזל שאני מרשה ללב שלי לבקש .


" אנא, שמור לי על כל אלה ועל אהובי נפשי, על השקט, על הבכי, ועל זה השיר"

שיר ששרנו אתמול של נעמי שמר האחת והיחידה



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page