top of page
תמונת הסופר/תענבל הרפז

יומן מסע- יום 421

24.8.20


קפיצת גדילה

אם הכל יתרחש כמתוכנן (תחזיקו אצבעות) ומה שאנחנו מכוונים שיקרה היום, באמת יקרה (תחזיקו חזק!) העסק הקטנצ'יק והמהמם שלי יעשה עוד רגע וואחד קפיצת גדילה.


הדבר הזה - העסק שלי - שמסמן את כל מה ששכחתי שאני אוהבת לעשות, זה שנולד מעצמו בתוך שנת התמקמות לא פשוטה בכלל, רגע לפני שכל הפרעות באו עלינו, הוא גדל.


הוא גדל בלי שום הלימה לצורה שבה הוא אמור לגדול, בלי תכנון או מטרות ארוכות טווח, בלי אקסלים ובלי תוכנית עסקית ( מתי אני אגדל?? ) הוא גדל בדרך שמסתמנת כאופיינית לי - אמוציונלית, עצומה, מפתיעה, פנטזיונרית לגמרי - וזה מטורף ומפחיד ונעים ומסקרן מאוד מאוד.


הראש שלי עובד במהירות מאתיים קמ"ש, אני בהתרגשות שיא ומתה לצרוח את כל הפנטזיות האלה שנרקמות במוחי הקודח, אבל מלמדת את עצמי להתאפק עוד רגע קט רק כדי לראות שזה באמת מצליח.

אז תחזיקו אצבעות טוב? מבטיחה לגלות ממש ממש בקרוב.

ובגלל שאני לא משהו בדחיית סיפוקים אולי בינתיים רק איזה רמז קטן לעולם ~אירוח~


בקיץ הזה אירחנו משל אנחנו מינימום גסטהאוס סודי ומשובח בלונלי פלאנט. משפחות וחברים הלכו ובאו בקצב מסחרר כאילו אין פה 45 מעלות.


גילינו, בפעם המיליון, שאנחנו ממש ממש נהנים מזה (טוב נו, רוב הזמן)

הנפקנו מגבות לנופשים בבריכה חתכנו אינספור אבטיחים מעדנו על מזרונים בסלון הכנו ארוחה בשבע ידיים גילינו כמה אנשים יכולים לישון בבית הקטן שלנו (הגענו ל 12) או כמה ילדים יכולים להכנס בתוך ג'יפ אדום גדול (מלא). המזגנים, ואנחנו, עבדו קשה ו(רוב הזמן) זה היה תענוג של ממש.

נגיד כמו הרגע הזה בתמונה.


ה-קינוח שהיה ה-להיט אצלנו בגסטהאוס הקיץ : וופל בלגי הום מייד טרי, גלידה, פירות קפואים, שוקולד מפורר ומייפל איכותי מלמעלה. שחיתות של ממש. את כל הטוב הזה הילדים שלי יזמו, המציאו, קנו, אפו, פוררו, הכינו, צילחתו והגישו. בעוד אנחנו - ההורים וחבריהם, הידועים גם בשם הקולקטיבי "תביא לי" יושבים בחוץ עם כוס יין וצוחקים.

אם זו לא קפיצת גדילה, אני לא יודעת מה כן.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page