יומן מסע- יום 4

4.7.19

אנשים סביבי אומרים לי בכל מיני צמתים בחיים שאני אמיצה. אני מבפנים כבר מלא זמן לא הרגשתי אמיצה. להיפך. הרגשתי שהחיים לוקחים אותי ועושים בי כרצונם. ואני, עושה. לא בהתמסרות ובכניעה מהסוג המואר, אלא ממותשות. מכניעה שמחכה לסוף יום. מהסחיטה של המכונת כביסה. עם כל הג'יפה. ובצעד הזה שלקחתי - לקחנו- להעביר חיים שלמים כל כך רחוק ושונה - נזכרת שיש בי גם אחת אמיצה. כפרה עלי. האומץ לפעמים בא סתם ככה, להיענות לבליינד דייט עם מישהי שמעולם לא פגשתי. חברה חדשה. והנה נחטפתי אל רגע של אושר על חוף הים באילת. כך בפשטות, בין ארגז לטכנאי מזגנים, הזמינה אותי.