חמוץ מתוק טעמה של עצמאות

אני יכולה לחלום בגדול, לעוף על עצמי ועל רעיונות, לטוות רעיון לרעיון במלאכת יד מדהימה, ואז ליפול.

אני יכולה לקבוע לעצמי את הלו"ז להקדיש שעות לבנייה של סדנה להתנהלות פיננסית לנשים שהיא גם וואוו וגם חובה. לסדר עשרים כסאות שיחכו לעשרים נשים שנרשמו, ואז לשבת לבד עם עצמי כמה דקות עד שתיפול ההבנה שזה מה יש.

אני יכולה להתבאס. אני יכולה לחייך לארבע נשים שהגיעו בסוף ולתת להן את כל המידע שהן הוזמנו לקבל. אני יכולה לגרום לערב הזה להיות משמעותי גם ככה.

אני יכולה לדמיין בעיניי רוחי איך ירגיש טיול אימהות ובנות

את הקסם באוויר כשיישבו יחד ליד מדורה במדבר. אני יכולה להרגיש את המתיקות של הדבר הזה ולהתחיל לגרום לו לקרות.

אני יכולה לעוף על זה לתמחר, לתמלל, לדייק, לשרטט להציע את זה לעולם.

העולם מתפוצץ ! זה רעיון גאוני. ומדהים. רוצה. גם אני.

זה בדיוק מה שחיפשתי. גם אני. אין , יש לי את זה.

אני יכולה לנוח על זרי הדפנה. להרגיש את האדים הקרים על כוס הקוקטייל

שאשתה תחת עץ הקוקוס ברגע שהטיול יתמלא. עוד רגע. אה לא? רק דמיינתי?

אני יכולה להרפות. או לא. אני יכולה לפשל. אני יכולה להרגיש על גג העולם ורגע אחרי להרגיש חוסר אונים וטעם של אכזבה. של עלבון.

אני יכולה כמעט הכל. אף אחד לא מחליט עלי. אוף.

☆☆☆☆☆☆

זה באמת רעיון גאוני טיול אימהות ובנות

אני בטוחה במתנה הענקית שאפשר לקבל מזמן פשוט של יחד. אם ובת. מדבר גדול , אינסוף שמיים, שקט... הולכות יחד, מקימות אוהל, מעבירות זו לזו את התיק. אני יכולה לדמיין צחקוקים ליד מדורה. עם קצת חסד אולי אפילו לא תהיה קליטה.

זה באמת גאוני וזה קורה עוד שבועיים (10-11/2) וחבל שהקבוצה לא תתמלא. ובכלל חבל שתפספסו את ההזדמנות הזו, או שלא תראו את דף הנחיתה המהמם שהכנתי לעניין הנה הוא ממש כאן .

☆☆☆☆☆