top of page
  • תמונת הסופר/תענבל הרפז

אשה מדבר

אני מכירה את התחושה הזו.


היא מתחילה כמו דגדוג מתחת לסרעפת

או כמו זמזום ברקע של כל שאר המחשבות.

היא מרגשת אותי ממש מהרגע הראשון,

למרות שלא תמיד אני מבינה מה היא רוצה

התחושה הזו.


ככה נולדה אשה מדבר

התחילה מדמיון, מתחושה. של איך זה ירגיש.

ואז בא גל גדול של התרגשות בבטן

ואז באה פרקטיקה.


כשאני חושבת על זה עוד רגע

זה לא רק הדמיון של איך זה ירגיש

אלא גם זעקה פנימית של למה אני זקוקה. שם זה התחיל.

הייתי אחרי חצי שנה של שירות מילואים במדים, ריקה מכל כוח

וכמעט שכחתי שיש לי משאבים.

ביקשתי בשארית כוחותיי רגע לפני שאעלם לי

שקט, מדבר, יחד, עת להירפא.

ביקשתי ליצור יש מאין בתוך תקופת רשע בלתי נגמרת. ביקשתי להיתמך.


בוודאות אינסוף הרגשתי שאם אני זקוקה לזה, אני לא היחידה.


אז בקשת לב, התרגשות בבטן, דמיון של איך זה ירגיש

ופרקטיקה. חלומות שהופכים למציאות.

הרעיון והתחושה נולדו מתוכי וקיבלו ממשות

אשה מדבר נולדה.

והיא הייתה כל שביקשתי, ועוד.


באו נשים ששמעו את קריאת הלב בתוכן

גם הנפש שלהן הייתה חסרת מנוחה ורצתה מקום שקט לנוח בו רגע.

כל אחת והסיפור שלה, כל אחת והכאב הסודי שלה.

כל אחת והאושר שלה שרצה כבר גם הוא רשות ומקום.


הלכנו בשבילי מדבר ביום חם

טבלנו בגב מים קרים וטובים להשיב את נפשנו

אכלנו אוכל טעים עד להתפקע

עשינו מלאכות יד

דיברנו וצחקנו מלא

בכינו והתפרקנו גם

והיינו מאושרות.


יחד ולבד.


אשה מדבר. כל מה שנבקש לנו, ועוד.


והנה הדגדוג הזה שוב קורה.

אני קוראת לכן לשוב. לבוא. להתרגש יחד איתי.


נצא אל המדבר,

רק נשים,

ליומיים של מדבר מכל עבר

והזמנה להרפות בתוכו.


יוצאות שוב - 13-14/6, חמישי שישי (!)

נלך, נטבול, נצחק, נבכה, נלוש, ננוח, נסכים או נסרב.

העיקר שנהיה.


כל הפרטים על אשה מדבר הקרוב מחכים לך כאן


אם המילים התחושות הדגדוג או התמונות קוראים לך.

בואי.

פשוט בואי.





את התמונות המופלאות צילמה הצלמת המוכשרת נועה אבהר




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page